טוב לסביבה

צריכת בשר כיום מהווה בעיה סביבתית בקנה מידה עולמי. על מנת לעמוד ביעדים בינלאומיים של הגבלת העלייה הטמפרטורה העולמית, לא מספיק ליישם רפורמות רק במגזרי האנרגיה והתחבורה, אלא חייב להתרחש שינוי גם בהרגלי התזונה שלנו.

שילוב יותר מזון מהצומח בתפריט שלנו, ופחות מוצרים מהחי, לא רק בריא יותר לנו – זה גם יותר בריא לסביבה. תעשיית המזון מהחי, המונעת על ידי הביקוש הגדל לבשר, הוא גורם משמעותי של פליטת גזי החממה (יותר מכל התחבורה העולמית!), כריתת יערות גשם, דלדול וזיהום של מקורות מים וקרקע, והכחדת מיני בעלי חיים… 70% מהשטחים החקלאים בעולם משמשים כדי לייצר בשר, שהם 30% מהאדמות שאינן מכוסות קרח על פני כדור הארץ. רמת הביקוש הנוכחי לבשר אינה בת-קיימא, וגורמת לכלייה של משאבי קרקע, מים ודלק יקרים – אנחנו היום אוכלים על חשבון הדורות הבאים.

יום שני ללא בשר היא דרך טעימה, מהנה ומזינה לתרום לבריאות שלנו וגם להביא להקטנת הפגיעה בסביבה. 

כיצד תעשיית הבשר פוגעת בסביבה?

גזי חממה ואקלים

מגופם של עשרות מיליארדי בעלי החיים בתעשיית הבשר נפלט גז מתאן לאטמוספירה, כחלק מתהליך העיכול שלהם. פחמן דו חמצני נפלט כתוצאה מכריתת יערות, במטרה לייצר שטחי חקלאות לגידול מזון בעלי החיים ואכלוסם  וכן גזי תחמוצת החנקן נפלטים מדשנים המשמשים בחקלאות זו. אחוז פליטות גזי חממה אלה מהווים 14.5%, יותר ממגזר התחבורה כולו.

דלק מאובן (פוסילי)

כדי לייצר בשר יש צורך בשימוש בכמות דלק מאובן גדולה יותר פי 11 בהשוואה לייצור כמות חלבון מקבילה מן הצומח.  גם הייצור וגם השימוש בדלקים מאובנים תורמים לפליטות גזי החממה.

מים

חקלאות בעלי החיים צורכת 70% מכלל המים המתוקים בעולם ובכך הופך תעשייה זו לצרכן המים העיקרי, כאשר עיקר השימוש מתוך זה הוא עבור גידול בקר (גידול המזון עבורם ושתייה).
הביקוש למים צפוי להמשיך לגדול עקב גידול באוכלוסייה, לצד הנטייה של מדינות מתפתחות לעבור לתזונה המבוססת יותר על חלבון מן החי.
לשם ההשוואה: לייצור של 1 ק"ג קטניות נדרשים כ-2000 ליטר מים. לעומת זאת, לייצור של 1 ק"ג בשר בקר נדרשים כ-15,000 ליטר מים.

זיהום מים וקרקע

תוצר לוואי של חקלאות בעלי החיים הינו הפרשות בעלי החיים, דשנים המשמשים בגידול מזונם, שאריות תרופות (כולל הרבה אנטיביוטיקה שמשמש גם כזרז גדילה), מתכות כבדות ומיקרואורגניזמים. כל אלו מגיעים למקורות המים שלנו ומזהמים אותם, כולל פגיעה אנושה במערכת האקולוגית הימית.

שימושי קרקע והגרעון בשטחים

חקלאות בעלי החיים תופסת  30% מהיבשה על פני כדור הארץ ו – 70% מכלל הקרקעות החקלאיות. הביקוש העולמי הגדל לבשר מגביר את הלחץ לפינוי יערות ושטחים בעלי ערך אקולוגי רב. זאת, על מנת שבמקומם יתפנה שטח לטובת גידול בעלי החיים והמזון עבורם. המשמעות היא פגיעה רחבה במגוון הביולוגי שהולך ונעלם.

שינוי תזונתי הכולל הקטנת צריכת הבשר, יאפשר להכפיל את כמות ייצור המזון העולמית תוך הפחתת השפעות סביבתיות הרסניות.

מקור: www.cowspiricy.com תרגום: עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

מקורות לקריאה נוספת

דו"חות האו"ם צילו הארוך של משק החי 2006 / Tackling Climate Change through Livestock 2013

דוח "Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health" לקראת ועידת פריז COP21

מאמרים בעברית באתר זווית – סוכנות ידיעות למדע וסביבה

השוואת תביעת הרגל המימית של מוצרים מהחי Water footprint network

הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

השפעות ייצור וצריכת בשר על הסביבה  Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health

הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC)

ניתוח היתרונות הבריאותיים והסביבתיים מצמצום צריכת בשר PNAS רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים