7

מחקר חדש בדק את ההקשרים האסוציאטיבים של אנשים עם אוכל. התוצאות לא ממש מפתיעות – בשר מתקשר אסוציאטיבית לגבריות.

אנשי מדינות המערב מקשרים בשר, בעיקר סטייקים ונתחי בשר גולמיים אחרים, עם מילים גבריות ומסמנים את אוכלי הבשר כגבריים יותר מאלה שאינם אוכלים בשר. בקיצור, באנגלית ו-23 שפות שונות בעולם, מעורר בשר אסוסיאציה לשונית עם גברים וגבריות. עורך המחקר תוהה מה יקרה לגבר, שתופס בשר כחוזק וכיציבות, כשיתבקש להחליף אותו בתחליפים כמו סויה, הנחשבים תדמיתית כסימן לחולשה ונשיות.

האסוציאציה הזו, קרוב לוודאי, לא חדשה לכם. היא מוטבעת כה עמוק בהיסטוריה של המין האנושי שאם אבקש מכם לחשוב לעומק תמצאו בסביבתכם, באופן מיידי, כמה דוגמאות לגברים שעונים על הסטראוטיפ.

כמובן שעם חלוף הזמן, המודעות או סתם הגיל, שגורם לאוכל להיצרך ביתר עדינות, עוד ועוד גברים (ונשים), מפחיתים את כמות הבשר שהם צורכים. כשמוסיפים על זה את הערכים הבריאותיים והסביבתיים, זה כמובן לא מזיק, גם לתדמית.

איך משנים את הדימוי והתדמית?

לדעת מחבר המחקר הכל טמון דווקא באיך ייראה האוכל; אם מאכלי הסויה, הירקות ושאר התחליפים, ייראו דומים יותר להמבורגר או קציצה או כל תבשיל מוכר אחר, היחס ישתנה. נשאלת השאלה אם זה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים להמציא כדי להפחית את צריכת הבשר ולשנות את תדמיתו.

יכול להיות, שהדרך לשנות את התפישה הגברית לגבי בשר, היא הדרגתית יותר ומותנית בהפנמה של ערכי הבריאות ובעלי החיים ובכלל – של מושגי "הגבריות החדשה". הרי המציאות היומיומית מטשטשת לאט לאט סממני ג'נדר מובהקים. ובקיצור – גברים כבר לא יוצאים לצוד לנשים ולילדים אוכל ומקסימום סוחבים שקיות מהסופר, כמו כולם.

אולי בכלל צריך למתג ירקות ופירות באופן שונה ולשנות להם את התדמית? לאחרונה יותר שפים מפורסמים, מכניסים ומעודדים פומבית, את התפריטים הטבעוניים והצמחוניים שלהם (עומר מילר מ'שולחן' ודיוויד פרנקל מ'פרונטו' הם רק שתי דוגמאות). יחד עם מעמדם הנוסק כסלבריטאים, עולה גם מעמדו של הירק או הפרי או התבשיל שהכין השף.

מה דעתכם?