כיצד שילוב מזון מן הצומח בתפריט היומי שלנו מהווה שינוי טוב לסביבה?
צריכת בשר מהווה כיום בעיה סביבתית בקנה מידה עולמי. על מנת לעמוד ביעדים בינלאומיים של הגבלת עליית הטמפרטורה העולמית, לא מספיק ליישם רפורמות רק במגזרי האנרגיה והתחבורה, אלא חייב להתרחש שינוי גם בהרגלי התזונה שלנו.
תעשיית המזון מן החי צומחת בעקבות ביקוש הולך וגובר לבשר, מה שמוביל לגידול עדרי בקר רבים, אשר מפיצים גזי חממה בכמות המזיקה לסביבה (יותר מכל התחבורה העולמית ביחד!). הצורך בשטחי הגידול מביא לכריתת יערות גשם, דלדול וזיהום של מקורות מים וקרקע, והכחדת מיני בעלי חיים… 70% מהשטחים החקלאים בעולם משמשים לייצור בשר, ומהווים 30% מהאדמות שאינן מכוסות קרח על פני כדור הארץ. רמת הביקוש הנוכחי לבשר אינה בת-קיימא, וגורמת לכליה של משאבי קרקע, מים ודלק יקרים – כך שניתן לומר שאנחנו אוכלים כיום על חשבון הדורות הבאים.
אימוץ "יום שני ללא בשר" מהווה דרך טעימה, מהנה ומזינה שמטרתה לתרום לבריאות שלנו ולצמצום הפגיעה בסביבה!
מהן ההשלכות של צריכת בשר גבוהה?
שימושי קרקע והגרעון בשטחים
חקלאות בעלי החיים תופסת 30% מהיבשה על פני כדור הארץ ו – 70% מכלל הקרקעות החקלאיות. הביקוש העולמי הגדל לבשר מגביר את הלחץ לפינוי יערות ושטחים בעלי ערך אקולוגי רב. זאת, על מנת שבמקומם יתפנה שטח לטובת גידול בעלי החיים והמזון עבורם. המשמעות היא פגיעה רחבה במגוון הביולוגי שהולך ונעלם.
זיהום מים וקרקע
תוצר לוואי של חקלאות בעלי החיים הינו הפרשות בעלי החיים, דשנים המשמשים בגידול מזונם, שאריות תרופות (כולל הרבה אנטיביוטיקה שמשמש גם כזרז גדילה), מתכות כבדות ומיקרואורגניזמים. כל אלו מגיעים למקורות המים שלנו ומזהמים אותם, כולל פגיעה אנושה במערכת האקולוגית הימית.
מים
חקלאות בעלי החיים צורכת 70% מכלל המים המתוקים בעולם ובכך הופך תעשייה זו לצרכן המים העיקרי, כאשר עיקר השימוש מתוך זה הוא עבור גידול בקר (גידול המזון עבורם ושתייה). הביקוש למים צפוי להמשיך לגדול עקב גידול באוכלוסייה, לצד הנטייה של מדינות מתפתחות לעבור לתזונה המבוססת יותר על חלבון מן החי. לשם ההשוואה: לייצור של 1 ק"ג קטניות נדרשים כ-2000 ליטר מים. לעומת זאת, לייצור של 1 ק"ג בשר בקר נדרשים כ-15,000 ליטר מים.
גזי חממה ואקלים
עשרות מיליארדי בעלי החיים בתעשיית הבשר פולטים מגופם גז מתאן לאטמוספירה, כחלק מתהליך העיכול שלהם. מלבד זאת, ישנן השלכות לכריתת יערות במטרה לייצר שטחי חקלאות לגידול מזון בעלי החיים ואכלוסם. כריתת היערות מביאה לפליטת אחוז גבוה של פחמן דו חמצני.
השלכה נוספת שיש לשטחי החקלאות על הסביבה היא פליטת גזי תחמוצת החנקן כתוצאה מדישון השטחים הללו. כך שלמעשה, אחוז פליטת גזי חממה אלה מהווה 14.5%, יותר ממגזר התחבורה כולו.
דלק מאובן (פוסילי)
כדי לייצר בשר יש צורך בשימוש בדלק מאובן. שימוש בכמות הגדולה יותר פי 11 בהשוואה לייצור כמות חלבון מקבילה מן הצומח. גם הייצור וגם השימוש בדלקים מאובנים תורמים לפליטות גזי החממה.
מקורות לקריאה נוספת
דו"חות האו"ם צילו הארוך של משק החי 2006 / Tackling Climate Change through Livestock 2013
דוח "Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health" לקראת ועידת פריז COP21
מאמרים בעברית באתר זווית – סוכנות ידיעות למדע וסביבה
השוואת תביעת הרגל המימית של מוצרים מהחי Water footprint network
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא
השפעות ייצור וצריכת בשר על הסביבה Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health
הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC)
ניתוח היתרונות הבריאותיים והסביבתיים מצמצום צריכת בשר PNAS רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים