איך הפחתת גזי החממה מתחילה בצלחת שלנו

קטגוריות מאמרים

איך הפחתת גזי החממה מתחילה בצלחת שלנו

12.06.2016

מאמר המסכם את המחקרים הקיימים על ההשפעה הסביבתית של תעשיית הבשר וקורא לצמצם את צריכת הבשר למען בריאותינו ובריאות כדור הארץ.

מאת מיה אובראול, מאמר מקורי פרוסם ב GreenBiz ב 25 מאי, 2016

סביבתנים, במיוחד אלו הפועלים להגן על כדור הארץ מפני שינויי אקלים, יופתעו לגלות איזה אחוז עצום מטביעת הרגל הפחמנית שלנו מקורו בבשר.

הנתונים העדכניים ביותר מארגון המזון והחקלאות Food and Agriculture Organization של האו"ם מצביעים על כך שמשק החי אחראי ל-14.5 אחוז מכלל הגזים שנפלטים כתוצאה מפעילות אדם. מדובר ביותר מכל הגזים שפולטים כל כלי התחבורה על פני הכדור, לרבות מכוניות, מטוסים, וספינות.

בעוד השפעות התזונה שלנו נותרו במידה רבה מחוץ לדיון בשינויי האקלים, גוף מחקר הולך וגדל מעיד על הקשר בין תזונה ואקלים.

מחקר חדש בשם "שינויים תזונתיים למען עתיד תזונתי בר-קיימא" מטעם מכון משאבי העולם World Resources Institute, מדגיש את תפקיד התזונה בהשגת יעדי הקיימות שלנו.

לדברי ג'אנט רנגניית'ן, מחברת המחקר הראשית, "מזון הוא אם כל אתגרי הקיימות. אנחנו מה שאנחנו אוכלים ולמה שאנחנו אוכלים יש השפעה מרחיקת לכת על כדור הארץ. יותר ויותר אנשים בכל רחבי העולם מתבססים על תזונה עשירה בקלוריות, בבשר ובמוצרי חלב—תזונה בעלת השלכות הרסניות על בריאות הכדור."

חוקרים מסביב לעולם הראו ששינויים שונים בתזונה עשויים להוביל להקטנה משמעותית של טביעות הרגל התזונתיות הפרטניות שלנו מגזי חממה. אלה נעים בין שינויים קלים למעבר לטבעונות. מחקר בריטי מצא שאם האדם הבוגר הממוצע יאכל בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, הוא יקטין את טביעת הרגל שלו מגזי חממה ב-17 אחוז. מחקר נוסף מצא שאימוץ תזונה ים-תיכונית יכול להביא להפחתה של 30 אחוז בהשוואה לתזונה העולמית הממוצעת החזויה בשנת 2050. תזונה טבעונית עשויה להפחית את פליטת גזי החממה ב-50 אחוז.

בעוד המסקנות משתנות ממחקר למחקר, כולם מצאו כי הפחתה בצריכת המוצרים מן החי (כגון בשר, ביצים, ומוצרי חלב) בשילוב צריכה מוגברת של ירקות ופירות, תפחית את פליטת החנקן וגזי החממה.

האם משמעות הדבר היא שעל כולנו להיות צמחונים?         

לא בהכרח. כמויות קטנות של בשר מספקות לעיתים רכיבים תזונתיים חשובים אותם אנשים מסוימים מתקשים במעט להחליף בחלבון מן הצומח. הבעיה היא כמות הבשר הנצרכת. לדברי פייר גרבר, המחבר הראשי של "התמודדות עם שינויי האקלים דרך משק החי", דו"ח מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, "יחד עם מאמץ כללי לשפר את שיטות הייצור, התמודדות עם צריכת יתר במקומות בו היא רווחת, היא אחת מנקודות המוצא במאבק להפחתת השפעות משק החי על הסביבה."

עם צמיחה בקצב גידול האוכלוסייה העולמית ומעמד ביניים הולך וגדל, הדרישה למזון גדלה בהתאמה. המחקר מטעם מכון משאבי העולם מראה כיצד הפחתת צריכת היתר הנוכחית מהווה הזדמנות אדירה להקלת מעמסה סביבתית זו.

אנשים במדינות המערב העשירות—ובראשן ארה"ב—צורכים יותר מזון ממה שדרוש להם, במיוחד חלבון. המחקר מצא שהשימוש בקרקעות חקלאיות ופליטת גזי החממה המיוחסים לתזונה האמריקנית הממוצעת, כמעט כפולים מהמיוחס לתזונה העולמית הממוצעת, כאשר 80 עד 90 אחוז מהנזקים מקורם בצריכת מזונות מן החי.

המחקר מציין כי ישנם שלושה שינויים אשר עשויים לתרום רבות להפחתת ההשפעות הסביבתיות של התזונה שלנו—ובה בעת לשפר את הבריאות שלנו: להפחית צריכת יתר של קלוריות; להפחית צריכת יתר של חלבון מן החי; ולהפחית בצריכת בשר בקר.

המחקר מצא כי עבור התזונה האמריקנית הממוצעת, הפחתה דרסטית של צריכת חלבון מן החי או מעבר לצמחונות, עשויים להפחית את השימוש בקרקעות (לנפש) ואת פליטת גזי החממה הקשורה בתזונה ב-50 אחוז. הפחתה בצריכת הבקר לבדה עשויה להפחית את פליטת גזי החממה ב-15-35 אחוז, בהתאם למידת ההפחתה.

אם מספר גדול של אמריקאים—ואנשים בחברות שפע אחרות—ישנו את תזונתם, תהיה לכך השפעה אדירה על הסביבה. הדבר גם יקרב אותנו עוד יותר אל יעדי הפחתת פליטת הגזים. כבונוס, נקצץ גם בהוצאות הבריאות.

מסיבות אלו, רנגניית'ן מדגישה כי "'שינויים תזונתיים' צריכים להיות על סדר יומם של כל מנהיגי העולם. מדובר במכפיל איומים שמניע מחסור במים, בירוא יערות, שינויי אקלים, ומגיפה כלל עולמית של מחלות כרוניות הקשורות בתזונה."

שינוי תזונתי טרם נכנס לתוכנית האמריקנית להפחתת פליטת גזים, וכן אין זה משהו שרוב האנשים שוקלים מתוך מחשבה על האקלים. מחקר שפורסם על ידי צ'את'ם האוס Chatham House (המכון המלכותי לעניינים בינלאומיים), "משק החי—המגזר הנשכח של שינויי האקלים", מנכיח פער אמיתי בין השפעות חקלאות החי על הסביבה לבין המודעות לנושא או ההכרה בו. הסיבה? לבקש מאנשים לשנות את הרגלי האכילה שלהם נתפס על ידי קובעי מדיניות וארגוני איכות הסביבה כצעד שנוי במחלוקת. אך האם קידום בריאות הציבור הוא באמת צעד שנוי במחלוקת?

רוב המחקרים מציעים שנתאים את הרגלי האכילה שלנו להמלצות ארגוני הבריאות—שנאכל יותר צמחים ונפחית את צריכת הבשר. לעיתים קרובות אוכל נקשר בתרבות ובזהות—דברים שקרובים לליבנו. החדשות הטובות הן שהמסר אינו להימנע לחלוטין מאכילת מוצרי חלב, ביצים, או בשר, אלא רק להפחית בצריכתם. אנחנו יכולים ליהנות מגוף בריא יותר ועולם בריא יותר אם רק נעשה החלטות תזונתיות מודעות יותר ונאכל פחות בשר.